Vayedaber

Kidouchine

Daf 13b

פְּשִׁיטָא שֶׁהָעֶבֶד מְקַבֵּל מַתָּנָה מֵאַחֵר לְאַחֵר. מֵאַחֵר לְרַבּוֹ. מֵרַבּוֹ לְעַצְמוֹ לֹא. מֵאַחֵר לְעַצְמוֹ מַחֲלוֹקֶת רִבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים. אוֹמֵר. הָא לָךְ כֶּסֶף זֶה שֶׁלֹּא יְהֵא לְרַבָּךְ רְשׁוּת בָּהֶן. זָכָה הָעֶבֶד זָכָה רַבּוֹ. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. זָכָה הָעֶבֶד זָכָה רַבּוֹ. מַה צְרִיכָה לֵיהּ. מֵרַבּוֹ לְאַחֵר. כְּשֵׁם שֶׁהָעֶבֶד זָכָה מֵאַחֵר לְרַבּוֹ כָּךְ הוּא זוֹכֶה מֵרַבּוֹ לְאַחֵר. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הַשּׁוֹאֵל אֶת הַפָּרָה וְשִׁילְּחָהּ לוֹ בְיַד עַבְדּוֹ בְּיַד בְּנוֹ בְּיַד שְׁלוּחוֹ. לֵית הָדָא אָֽמְרָה שֶׁהָעֶבֶד זָכָה מֵרַבּוֹ לְאַחֵר. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. תִּיפְתָּר בְּעֶבֶד עִבְרִי. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. תִּיפְתְּרִינֵיהּ בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי. תִּיפְתָּר בְּאוֹמֵר לוֹ. פְּתַח לָהּ וְהִיא בָאָה מֵאֵילֶיהָ. וְתַנִּינָן. הִנְהִיגָהּ הִמְשִׁיכָהּ קָרָא לָהּ וּבָאת אַחֲרוֹן מִתְחַייֵב בָּהּ כְּשׁוֹאֵל. רִבִּי זְעִירָא שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. 13b אֲבָל אֵינוֹ מְזַכֶּה לֹא עַל יְדֵי בְנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים וְלֹא עַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים מִפְּנֵי שֶׁיָּדָן כְּיָדוֹ. לֵית הָדָא אָֽמְרָה שֶׁאֵין הָעֶבֶד זוֹכֶה מֵרַבּוֹ לְאַחֵר. תִּיפְתָּר כְּרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר עֲבַד יַד הָעֶבֶד כְּיַד רַבּוֹ. וְהָתַנֵּי. אִשְׁתּוֹ. דְּרִבִּי מֵאִיר עֲבַד יַד הָאִשָּׁה כְיַד בַּעֲלָהּ. רִבִּי חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי פִינְחָס. תִּיפְתָּר כְּהָדֵין תַּנָּייָא דְתַנֵּי. אִשְׁתּוֹ אֵינָהּ פּוֹדָה לוֹ מַעֲשֵׂר שֵׁינִי. הָדֵין תַּנָּייָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אָמַר מִשּׁוּם רִבִּי מֵאִיר. אִשְׁתּוֹ פוֹדָה לוֹ מַעֲשֵׂר שֵׁינִי. וְהָדֵין תַּנָּייָא דְּרִבִּי מֵאִיר עֲבִיד יַד הָעֶבֶד כְּיַד רַבּוֹ וְלֹא יַד הָאִשָּׁה כְיַד בַּעֲלָהּ.

Traduction

Il est évident qu’un esclave peut recevoir un don de quelqu’un pour un tiers, ou d’autrui pour son maître, ou de son maître pour lui-même; mais si un autre lui donne un objet, il n’y a pas non plus doute. C’est un point en litige entre R. Meir et les autres sages: ainsi, lorsqu’on fait un don d’argent à l’esclave, en spécifiant que le maître n’aura pas de droit sur ce bien, la possession de l’esclave appartient pourtant au maître, selon R. Meir; mais, selon les autres sages, l’esclave seul le possédera, non le maître. Il n’y a de question posée que lorsque l’esclave reçoit un objet de son maître pour un tiers: Dira-t-on qu’à l’instar de la possibilité d’acquérir d’autrui pour son maître, l’esclave peut aussi acquérir de son maître pour autrui? La solution est déduit de ce qui est enseigné au sujet de l’emprunt d’une vache, où l’esclave acquiert aussi de son maître pour autrui – (74)Suit un passage traduit en (Eruvin 7, 6)..

Pnei Moshe non traduit

פשיטא. הא שהעבד מקבל מתנה מיד אחר לאחר וכן הוא מקבל מאחר בשביל רבו וכשבאת לידו זכה בו רבו:

מרבו לעצמו לא. וכן פשיטא הא לן דמרבו לעצמו לא דלא יצאת מרשות רבו:

מאחר לעצמו. אם הוא מקבל בהא מחלוקת ר''מ וחכמים היא כדתני' בברייתא וחכמים אומרים זכה העבד לא זכה רבו. כיון שזה אמר ע''מ שלא יהא לרבך רשות בהן בזה יש לו קנין לעבד:

מה צריכא ליה. כי קא מיבעיא לן מרבו לאחר מהו מי אמרינן דיד העבד כיד רבו והוי כמי שלא יצא מרשות רבו ולא זכה בו האחר או דילמא כשם שהעבד זוכה מאחר לרבו כך הוא זוכה מרבו לאחר:

נישמיעינה מן הדא. דתנן בפרק השואל:

ושילחה לו ביד עבדו. וקתני התם אם אמר לו השואל שלח לי ביד עבדך ומתה בדרך חייב השואל באונסין ולית הדא אמרה שהעבד זוכה מרבו לאחר והוי כאלו בא ליד השואל דאי אמרת אין העבד זוכה מרבו בשביל אחר אמאי חייב הא יד העבד כיד רבו והוי כאלו עדיין ברשות המשאיל:

תיפתר בעבד עברי. ואין ראיה מהתם:

אמר רבי יוחנן. לעולם תיפתרינה למתני' דהתם בעבד כנעני ואפ''ה לא תיפשוט מידי דתיפתר באומר לו השואל פתח לה לדרך והיא באת מאליה דמיד כשיצאת מרשות הבעלים עומדת ברשות השואל וכדתנינן הנהיגה השואל או משכה או קרא לה ובאת מתחייב זה האחרון בה כשואל גמור:

ר' זעירא שמע לה מן הדא. מתני' דעירובין שאינו זוכה מרבו לאחר:

אבל אינו מזכה. העירוב לא ע''י בנו כו' וש''מ שאין העבד זוכה מרבו לאחר:

תיפתר. מתני' דהתם כר''מ וס''ל אפילו מרבו לאחר לא:

והתני. התם ברישא אשתו דיכול לזכות העירוב ע''י אשתו ואי דר''מ הא עביד נמי יד האשה כיד בעלה:

תיפתר כהדין תנייא. אליבא דרבי מאיר דאשכחן דפליגי אליביה דר''מ:

דתני אשתו אינה פודה לו מעשר שני. כלומר בלא חומש דכשהבעלים פודין מעשר שני שלהן מוסיפין חומש ויד האשה כיד בעלה:

והדין תנייא. דעירובין כרשב''א ס''ל דאמר התם משום ר''מ אשתו פודה לו מעשר שני דכאחר דמיא ואם כן אשכחן להדין תנייא דס''ל משום ר''מ יד העבד כיד רבו אבל אין יד האשה כיד בעלה:

רִבִּי זְעִירָא וְרִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. נִרְאִין דְּבָרִים שֶׁיִּזְכֶּה הָעֶבֶד בְּגֵט שִׁיחְרוּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ גֵּט שִׁיחְרוּר. וְאַל יִזְכֶּה בְּגֵט אִשָּׁה שֶׁאֵין לוֹ גֵּט אִשָּׁה. אִין תֵּימַר. מַתְנִיתָא הִיא. הֲרֵי אַתְּ שִׁפְחָה וּוְלָדָךְ בֶּן חוֹרִין. אִם הָֽיְתָה עוֹבָרָה זָכָת לוֹ. עוֹבָרָה עָשׂוּ אוֹתוֹ כְּאֶחָד מֵאֵיבָרֶיהָ. רִבִּי בָּא בַּר חִייָה בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. נִרְאִין דְּבָרִים שֶׁיְּקַבֵּל הָעֶבֶד גֵּט שִׁחְרוּר וְאַל יְקַבֵּל גֵּט כְּוָותִין. אִין תֵּימַר. מִשְׁנָה קוֹדֶמֶת. הֲרֵי אַתְּ שִׁפְחָה וּוְלָדָךְ בֶּן חוֹרִין. אִם הָֽיְתָה עוֹבָרָה זָכָת לוֹ. עוֹבְרָה עָשׂוּ אוֹתוֹ כְּאֶחָד מֵאֵיבָרֶיהָ.

Traduction

R. Zeira et R. Hiya disent au nom de R. Yohanan (75)Cf. J., (Gitin 2, 6).: il semble logique qu’un esclave puisse acquérir pour un autre esclave un acte d’affranchissement, parce qu’il est lui-même sujet à être gratifié d’un tel acte; mais il ne peut pas recevoir d’un mari un acte de divorce pour une femme, puisqu’il n’est jamais en état de recevoir un tel acte. Il n’y a pas à objecter qu’un enseignement semble contenir déjà cette déduction, car il est dit: Lorsque quelqu’un déclare à une esclave (par anticipation) que l’enfant à naître d’elle sera libre, si elle est enceinte à ce moment, elle aura acquis d’avance l’affranchissement pour l’enfant futur (ceci prouve qu’une esclave peut acquérir l’affranchissement pour autrui); car il y a cette distinction à noter pour l’esclave enceinte, que l’enfant dans son sein est considéré comme un de ses membre (comme si ce dernier le recevait de la main, laquelle se trouve affranchie du coup). En effet, dit R. Aba b. Hiya au nom de R. Yohanan, il paraît logique que l’esclave puisse accepter (même pour autrui) un acte d’affranchissement, tandis qu’il ne peut pas recevoir un acte de divorce, et il n’y a pas à invoquer l’antériorité de la Mishna où il est enseigné: Lorsque quelqu’un déclare à une esclave (d’avance) que l’enfant à naître d’elle sera libre, si elle est enceinte à ce moment, elle aura acquis l’affranchissement pour l’enfant futur; ceci ne prouve rien, car il y a lieu de distinguer pour l’esclave enceinte, que l’enfant dans son sein est considéré comme un de ses membres (susceptible de recevoir l’acte en question).

Pnei Moshe non traduit

נראין דברים שיזכה העבד בגט שחרור. בשביל עבד חבירו:

ואל יזכה בגט אשה. לקבל מיד בעלה שאינו בתורת גיטין:

אין תימר מתניתא היא. ואם תקשה לדברי מהאי ברייתא דקתני אם היתה עוברה זכת לו שאני עוברה שעשו אוחו כאחד מאיבריה ומפרש לה רבי בא מאי קושיא הוי ליה למימר מהאי ברייתא:

רבי בא בר חייה בשם רבי יוחנן. הכי קאמר לה ר' יוחנן דנראין דברים שיקבל העבד גט שחרור ואל יקבל גט כוותין כמו כוותיה כלומר אם אותו העבד הוא כמותו דשניהם מרב אחד הן אל יקבל דיד עבד כיד רבו ולא יצא מרשות רבו ואע''ג דהעבד מקבל גט שחרור לעצמו התם משום דגטו וידו באין כאחד הן ולא אמרו העבד מקבל גט שחרור בשביל חבירו אלא מרבו של חבירו והשתא שייכא שפיר האי קושיא:

אין תימר משנה קודמת היא הרי את שפחה וולדך בן חורין ואם היתה עוברה זכת לו. אלמא דמקבלת היא גט שחרור לצורך עוברה אפילו מיד רבה שלה הא ל''ק דשאני עוברה שעשו אותו כאחד מאבריה דעובר ירך אמו הוא והוי ליה כמו שהקנה לה אחד מאבריה:

Kidouchine

Daf 14a

משנה: בְּהֵמָה גַסָּה בִּמְסִירָה וְהַדַּקָּה בְּהַגְבָּהָה דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי אֶלְעָזָר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בְּהֵמָה דַקָּה נִקְנֵית בִּמְשִׁיכָה.

Traduction

On acquiert du gros bétail en l’attirant à soi, et du petit bétail en le soulevant; c’est l’opinion de R. Meir et de R. Eliézer. Les autres docteurs disent que l’on fait l’acquisition du petit bétail en le traînant.

Pnei Moshe non traduit

מתני' בהמה גסה במסירה. היא נקנית שהבעלים מוסרין אותה ללוקח באפסר או בשערה:

והדקה בהגבהה. ולא במשיכה:

וחכמים אומרים בהמה דקה נקנית במשיכה. ופסק הלכה בין בהמה גסה בין בהמה דקה נקנין במשיכה וכ''ש בהגבהה ומשיכה קונה בסמטא שהיא זוית של רשות הרבים ובחצר של שניהם ומסירה קונה ברשות הרבים ובחצר שאינה של שניהם והגבהה קונה בכל מקום וכל מה שדרכו בהגבהה אינו נקנה אלא בהגבהה מלבד בהמה דקה שאע''ג דאפשר בהגבהה מ''מ נקנית במשיכה משום דמסרכא שהיא מתחזקת בצפרניה תמיד לאחוז ע''ג הקרקע:

הלכה: בְּהֵמָה גַסָּה נִקְנֵית בִּמְסִירָה כול'. רִבִּי הוּנָא אָמַר. אֵין מוֹסֵירָה קוֹנָה אֶלָּא בְנִכְסֵי הַגֵּר. רַב חִזְקִיָּה רִבִּי בָּא רִבִּי לָֽעְזָר שָׁאַל. הָיוּ לוֹ עֲשָׂרָה גְמָלִים קְשׁוּרִים זֶה בָזֶה. מָסַר לוֹ מוֹסֵירָה שֶׁלְּאַחַת מֵהֶן. כּוּלְּהָם קָנָה אוֹ לֹא קָנָה אֶלָּא אוֹתוֹ שֶׁמָּסַר לוֹ בִּלְבַד. רַב חִסְדָּא אָמַר. מְשׁוֹךְ אֶת הַבְּהֵמָה זוֹ לִקְנוֹתָהּ. קָנָה. לִקְנוֹת ווְלָדוֹתֶיהָ. לֹא קָנָה. לִקְנוֹתָהּ הִיא וּוְלָדוֹתֶיהָ. קָנָה. אִילּוּ הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ. מְשׁוֹךְ אֶת הַבְּהֵמָה זוֹ שֶׁתִּקְנֶה מַשּׂוּי שֶׁלָּהּ שֶׁמָּא לֹא קָנָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. הָדָא דְתֵימַר בִּשְׁלֹּא הָֽיְתָה הַבְּהֵמָה עוֹבָרָה. אֲבָל אִם הָֽיְתָה עוֹבָרָה עָשׂוּ אוֹתָהּ כְּמַשָּׂאָהּ.

Traduction

R. Houna dit: le fait de l’attraction ne suffit pas pour acquérir des biens d’un prosélyte (78)C'est que, dit le Talmud B., Baba Metsia 12a, il n'y a pas alors un prochain qui opère la transmission.. R. Hiskia, R. Aba, ou R. Eléazar demanda: Lorsque dix chameaux sont attachés les uns à la suite des autres, et que la transmission de l’un d’eux a été faite, pourra-t-on du même coup les acquérir tous, ou n’acquiert-on que le seul chameau transmis? -Non, dit R. Hisda, l’acquisition ne se réfère qu’au dernier, puisqu’en disant: ''Attire cet animal pour l’acquérir (79)(Baba Batra 3, 1).'', le prochain l’aura fait acquérir à son interlocuteur; mais s’il lui dit: ''c’est pour acquérir ses petits'', ces derniers seuls seront transmis, non la mère; seulement, lorsque le prochain spécifie de lui transmettre la possession de la mère avec les petits, l’interlocuteur acquiert le tout. Pourquoi, en cas de transmission des petits seulement, le prochain n’a-t-il pas compris la possession de la mère? N’y aurait-il pas eu aussi bien acquisition si l’animal avait été chargé d’un fardeau quelconque? C’est vrai, dit R. Yossé, lorsque la bête n’était pas enceinte (alors les petits sont comptés à part); mais s’il s’agit d’une bête enceinte, ils sont considérés comme une charge (à compter avec la mère).

Pnei Moshe non traduit

גמ' אין מוסירה קונה בנכסי הגר גרסינן. וכדאמר רב הונא ג''כ בבבלי פ' שנים אוחזין דף ח' ומפרש התם טעמא דלשון מוסירה כאדם המוסר דבר לחבירו ובשלמא מחבירו קני דקא מסר ליה חבריה אבל במציאה ובנכסי הגר מאן קא מסר ליה דליקני:

עשרה גמלים קשורים. ואמר לו לקנות כלם ואם קנה אותם במוסירה של אחת מהן:

לקנותה קנה. וכגון דאמר לו משוך וקני אבל לקנותה לא מהני דמשמע את תתכוין לקנותה ואני איני מקנה לך:

לקנות וולדותיה לא קנה. דמשיכה דבהמה לא מהני לולדותיה:

היא וולדותיה קנה. מיגו דמהני משיכה לדידה מהני לולדותיה:

אילו האומר לחבירו. אלקנות ולדותיה דקאמר לא קנה פריך וקס''ד שהבהמה מעוברת היא ומי גרע ולדותיה ממשא שעליה:

הדא דתימר בשלא היתה הבהמה עוברה. אלא שאמר לו לקנות ולדותיה שכבר ילדה ולא מהני משיכה דידה לולדותיה אבל אם היתה עוברה הוי כמשאוי שלה וקנה:

פְּלָנִית שִׁפְחָתִי עוֹשֶׂה אֲנִי לָהּ כְּתָב שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּעְבֵּד. רִבִּי לָֽעְזָר וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יָקִים אָעֲלוֹן עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר. לֹא הַכֹּל מִמֶּנּוּ לְשַׁעְבֵּד. בָּנֶיהָ מָה הֵם. עֲבָדִים. מַה שִׁייֵר בָּהּ. מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ. רִבִּי אַבָּא וְרִבִּי יוֹסֵי תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. דְּרִבִּי הִיא. דְּרִבִּי אָמַר. אָדָם מְשַׁחְרֵר חֲצִי עַבְדּוֹ. כָּתַב כָּל נְכָסָיו לִשְׁנֵי עֲבָדָיו כְּאַחַת. שְׁנֵיהֶן יָֽצְאוּ לְחֵירוּת וּשְׁנֵיהֶן צְרִיכִין לְשַׁחְרֵר זֶה אֶת זֶה. רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי הִיא. דְּרִבִּי אָמַר. אָדָם מְשַׁחְרֵר חֲצִי עַבְדּוֹ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא לְרִבִּי בָּא. לֵית הָדָא אָֽמְרָה שֶׁהָעֶבֶד זָכָה מֵרַבּוֹ לְאַחֵר. אָמַר לֵיהּ. 14a מָה אַתְּ סְבַר. מִשֶּׁזָכוּ בִּנְּכָסִים יָֽצְאוּ לְחֵירוּת. אֶלָּא כְּאַחַת עֲבָדִים וּנְכָסִים יָֽצְאוּ לְחֵירוּת.

Traduction

Si avant de mourir quelqu’un dit: ''Je fais à une telle, mon esclave, un acte en vertu duquel elle ne devra pas être soumise au service de mes héritiers'', sa promesse d’affranchissement aura-t-elle un effet légal, ou non? R. Eléazar et R. Simon b. Yaqim allèrent exposer le fait devant R. Yohanan, qui répondit: le maître n’a pas entendu par là frustrer tout à fait ses fils de ce bien, car les enfants de cette esclave resteront assujettis comme elle; seulement on a voulu la faire bénéficier d’une diminution de travail. Cette sorte de transaction, disent tous deux R. Aba et R. Yossa, doit émaner de Rabbi, lequel est d’avis qu’un homme peut affranchir son esclave à moitié. Si quelqu’un a légué tous ses biens par écrit à ses deux esclaves, tous deux deviennent libres de ce fait, et tous deux doivent se libérer réciproquement (chacun d’eux étant possesseur de la moitié de l’autre). R. Juda dit au nom de R. Samuel, ou R. Abahou au nom de R. Yohanan, qu’une telle mesure doit émaner de Rabbi, qui est d’avis qu’un homme a la faculté d’affranchir l’esclave à moitié. Mais, demanda R. Zeira à R. Aba, n’en résulte-t-il pas que l’esclave peut avoir la faculté d’acquérir un objet de son maître pour autrui (puisque chacun, encore à moitié esclave, commence par acquérir la moitié afférente à l’autre)? (N’est-ce pas contraire à l’avis exprimé plus haut, que l’esclave n’a pas cette faculté)? Il ne faut pas croire, répond R. Aba, qu’après avoir acquis chacun la moitié des biens, ils s’affranchissent mutuellement; mais du même coup (dès le décès du maître (76)En vertu d'un acte spécialement remis à chacun des deux esclaves, dit le Pné-Mosché.), les esclaves ont été affranchis, ce qui les a mis en possession des biens légués.

Pnei Moshe non traduit

פלונית שפחתי. מי שאמר בשעת מיתתו פלונית שפחתי עושה אני לה כתב שלא תשתעבד מהיורשין לאחר מותי. אעלון עובדא. שאלו הלכה למעשה מרבי יוחנן וא''ל לא הכל ממנו לשעבד כלומר לא כל הימנו לחוב ולהפסיד בניו אלא אמרינן בניה מה הן עבדים דאין זה לשון שחרור ולא לשון הפקר ומה שייר בה מעשה ידיה שלא יטריחוה היורשין בעבודתה ולהקל מעליה ממעשה ידיה הוא דקאמר אבל בניה עבדים הן דאין כופין אותן לשחררה:

דרבי היא. אדלעיל קאי הא דאמרינן אם היתה עוברה זכת לו לא קשיא על הא דאמרן אין העבד מקבל גט לחבירו מיד רבו שלו דהאי ברייתא כרבי אתיא דאמר המשחרר חצי עבדו קנה והאי עובר נמי כחצי גופה הוא:

כתב כל נכסיו לשני עבדיו כאחת. וקס''ד השתא דמיירי שאמר חצי נכסי לפלוני עבדי וחצי נכסי לפלוני עבדי והרי זה כמשחרר חצי עבדו:

שניהן יצאו לחירות. כדין הכותב כל נכסיו לעבדו דיוצא לחירות:

ושניהן צריכין לשחרר זא''ז. שהרי כל אחד קנה החצי של חבירו:

לית הדא אמרה. וכי לא שמענו מכאן שהעבד זוכה מרבו בשביל אחר שהרי כשאמר להאחד חצי נכסי לפלוני עדיין חצי עבד הוא וקתני משחררין זא''ז והא קי''ל לעיל דאין העבד זוכה גט שיחרור לחבירו מיד רבו שלו:

מה את סבור משזכו בנכסים. כל אחד החצי ואח''כ משחררין זא''ז וכדקס''ד הא ליתא אלא הכא מיירי כאחת שכתב בשני שטרות כל נכסיו לזה וכל נכסיו לזה וזיכה להן ע''י השליח בבת אחת וזכו בנכסים ובשחרורן כאחת דכיון דזיכה להם בבת אחת נפקי כולהו מיניה וקנו הנכסים ועצמן ואפילו אליבא דרבנן. והכי מסיק לה בפרק השולח דף מ''ב:

הֲרֵי אַתְּ בַּת חוֹרִין וּוְלָדָךְ עֶבֶד. ווְלָדָהּ כְּיוֹצֵא בָהּ. דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. לֹא עָשָׂה כְּלוּם. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. כָּךְ פֵּירְשָׁהּ רִבִּי הוֹשַׁעְיָה אָב הַמִּשְׁנָה. שְׁנֵיהֶן בֶּן חוֹרִין. רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁנֵיהֶן עֲבָדִים. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן נִיחָא מַחֲלוֹקֶת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אֶלְעָזָר מָה אִיכָּא מַחֲלוֹקֶת. אֶלָּא כֵּינִי. דְּבָרָיו קַייָמִין. דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. לֹא עָשָׂה כְּלוּם. מָהוּ לֹא עָשָׂה כְּלוּם. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. כָּךְ פֵּירְשָׁהּ רִבִּי הוֹשַׁעְיָה אֲבִי הַמִּשְׁנָה. שְׁנֵיהֶן בֶּן חוֹרִין. רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁנֵיהֶן עֲבָדִים. וּכְרִבִּי. דְּרִבִּי אָמַר. אָדָם מְשַׁחְרֵר חֲצִי עַבְדּוֹ.

Traduction

– Si quelqu’un déclare affranchir son esclave, mais en faisant la restriction que l’enfant sera esclave, l’enfant devient libre avec sa mère; tel est l’avis de R. Yossé le Galiléen; selon les autres sages, une telle déclaration est nulle de fait. R. Eléazar dit que R. Oshia le père de la Mishna (77)''Il est cité, dans les mêmes termes élogieux, en (Ketubot 9, 1), avec le sens de '''' le plus savant ''''.'' l’a ainsi expliqué: tous deux, en ce cas, la mère et l’enfant, deviennent libres. R. Imi dit au nom de R. Yohanan que tous deux restent esclaves. Selon l’explication de R. Yohanan, on comprend qu’il y ait des avis divers à ce sujet (ceux de R. Yossé et des autres sages); mais d’après R. Eléazar, comment justifier cette divergence d’avis? Voici, en effet, comment il faut rectifier la version dudit enseignement: les paroles énoncées par le maître (de libérer l’esclave, tout en déclarant l’enfant assujetti) seront valables, d’après R. Yossé le Galiléen; mais selon les autres sages, de telles paroles restent sans conséquence (sont nulles). Ainsi, l’on s’explique la divergence des explications données sur l’opinion des sages: R. Eléazar dit que, selon l’interprétation donnée par R. Oshia, le père de la Mishna, tous deux, la mère et l’enfant, deviennent libres par suite des paroles du maître; mais, d’après R. Amé au nom de R. Yohanan, tous deux restent esclaves (les paroles n’auront pas de valeur). Quant à l’opinion de R. Yossé le Galiléen (qui consiste à admettre les paroles du maître pour valables), elle est conforme à celle de Rabbi, qui a dit: un homme a la faculté d’affranchir son esclave à moitié (et le présent cas est considéré de même).

Pnei Moshe non traduit

הרי את בת חורין וולדך עבד וולדה כיוצא בה. בן חורין דכתיב האשה וילדיה תהיה לאדוניה בזמן שהאשה לאדוניה הולד לאדוניה אין האשה לאדוניה אין הולד לאדוניה:

כך פירשה רבי הושעיה אב המשנה. לדברי חכמים הא דאמרי לא עשה כלום לענין שתהיה שפחה אלא שניהן בן חורין הן:

רבי יוחנן. מפרש מאי לא עשה כלום ששניהן עבדים דהואיל דשייר לולד גם היא לא קנתה עצמה ב''ח:

ומקשי הש''ס על דעתיה דרבי יוחנן ניחא. דמחלוקת היא לדברי רבי יוסי הגלילי שניהן ב''ח ולחכמים שניהן עבדים אלא ע''ד דרבי אלעזר משום ר' הושעיה מה איכא מחלוקת בין ר''י הגלילי לחכמים:

אלא כיני. הכי גרסינן בדברי רבי יוסי הגלילי דבריו קיימין קאמר היא בת חורין וולדה עבד וחכמים אומרים לא עשה כלום והשתא שפיר פליגי בפירוש דברי חכמים דרבי אלעזר מפרש שניהן ב''ח קאמרי ורבי יוחנן אמר שניהן עבדים:

וכרבי. הא דר' יוסי הגלילי כרבי אתיא דאמר המשחרר חצי עבדו קנה וה''נ כחצי עבדו הוי וכהאי אוקמתא דלעיל כרבי והלכך ס''ל דבריו קיימין:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source